לישון!
מאת: שירה דותן
- אין לעשות שימוש אישי/לימודי/מסחרי או כל שימוש אחר בטקסט או בחלקו ללא תשלום.
- הקבלה מהווה אישור לשימוש חד"פ בתאריך המצוין בקבלה בלבד. כל שימוש שייעשה שלא לפי התקנון יגרור קנס כספי (ללא אפשרות לטענה משפטית).
(חושך. שמלת כלה תלויה על הארון בתוך מגן. קרן ויודית שוכבות במיטות.)
קרן: [מתהפכת במיטה] אוף.... אין אני לא מצליחה לישון. לא מצליחה לישון!
[מדליקה מנורת לילה ומתיישב על המיטה]
אבל למה נכנסתי להתקלח בעשר וחצי? למה?
יודית:עוד פעם את מדברת לעצמך?
קרן: לא מדברת לעצמי מדברת אלייך
יודית: אז תגידי נשמה אני כבר התחלתי לחלום, הבנאדם ישן תני התראה
קרן: מה
יודית: תני התראה כמה שעות קודם שאת הולכת להרוס לי עוד לילה הייתי שונ"צת
קרן: מי הורס לך לילה יודית לכי לישון
יודית: את מחוקה אחותי
קרן: אני מחוקה [מכבה את המנורת לילה ומנסה שוב לישון] יודית
יודית: אה
קרן: לומשנה
יודית: טוב. קרן?
קרן: אה
יודית: את מודאגת אחותי
קרן: כן
יודית: יהיה בסדר
קרן: טוב
יודית: את דואגת משטויות זה ככה לכולן את תעברי את זה כמו גדולה! אם מרים התחתנה כפרה מה זה בשבילך?
קרן: נכון [צחוק ופיהוק]
יודית: את מהממת והוא בחור טוב שבאמת רוצה ומכבד אותך. וזה מה שחשוב כל השאר יצר הרע. אל תתני לו להכנס לך למחשבות
קרן: נכון... [נשכבת]
יודית: קטן עלייך. עוד יום וסיימת עם הסאגה..... עזר?
קרן: לא.
יודית: אוף איתך! אז תתמודדי לבד נו אני צריכה להיות עירנית מחר שלא נעשה תאונה בדרך. לילה טוב.
קרן: [מתחילה להתייפח בשקט]
יודית: אויש נו! תפסיקי לבכות
קרן: אני מנסה
יודית: תפסיקי נו. די די. תפסיקי אני אומרת לך! עכשיו אני מבינה למה חשבו שרבקה הייתה בת שלוש... תתאפסי על עצמך! את מתחנת מחר! מתחתנת! מה את בוכה כמו ילדה את צריכה לשמוח!
קרן: יודית
יודית: מה???
קרן: למה בחרתי אותך כמלווה? את לא עוזרת!
יודית: כי לאה האגואיסטית בנפאל ולא הייתה לך מישהי אחרת
קרן: [דממה] אין עלייך
יודית: בסדר
קרן: תודה על הכל
יודית: אוקיי
קרן: את כועסת?
יודית: לא
קרן: אני כלה נו... [מתחננת] ככה זה
יודית: קרן?
קרן: מה?
יודית: את הולכת לבכות עכשיו?
קרן: אמ... לא יודעת
יודית: אז תיסגרי על עצמך
קרן: נראה לי שלא
יודית: יופי. אז יש לי סגולה בדוקה לכלות- תספרי את כל הבחורים שנפגשת איתם ו-
קרן: מה?!
יודית: סגולה בדוקה אני אומרת לך.
קרן: נשמע לי לא שייך...
יודית: כתוב בגמרא אם תגיעי עד משה ולא תרדמי-
קרן: להעיר אותך?
יודית: לא!!
קרן: אז?
יודית: תתחילי לספור
קרן: מיכאל...
יודית: בשקט!
קרן: [בלחישה] ארייה לייב... שמואל... [יודית נרדמת קרן קמה בלחישה למיטה שלה] יודית... יודית
יודית: מה את עושה?
קרן: בודקת אם את ערה
יודית: אז למה את לוחשת!
קרן: אני רוצה שניסע לכותל
יודית: פסדר נראה מתי תסיימי את האיפור
קרן: אני ואת עכשיו
יודית: את משוגעת לגמרי! קרן הגלולות אוכלות לך את כל התאים במוח! שלוש לפנות בוקר עכשיו! שלוש לפנות בוקר!!
קרן: אני כלה [בוכה]
יודית: אני כלה אני כלה בסדררר ניסע לכותל
קרן: באמת?!
יודית: כןןן
קרן: יש! [קופצת להתארגן]
יודית: אבל קודם תספרי את הבחורים כי כבר התחלת אם לא הסגולה עובדת הפוך,
קרן: הפוך?
יודית: זה חמור מאוד את לא רוצה לדעת מה כתוב..
קרן: טוב אבל את מבטיחה לקום?
יודית: מבטיחה
קרן: אין כמוך! איפה הייתי? אממ.. אה שמואל!
יודית: ששששש
קרן: שמואל.. מיכה.. אלעזר... אלעזר? לא.. לפניו היה הג'ינג'י ההוא... איך קראו לו... נו... שחשב שאני לא רואה מאחורי השולחן שהוא מגרד בכף רגל.. איכ... [ממלמלת נשכבת ונרדמת]
יהודית: [בזהירות קמה מהמיטה ומקשיבה לנשימות שלה] אוי. תודה לאל שמשה לוקח אותה מחר. איזו מכה. [מכבה את המנורת לילה שמה אטמי אוזניים ונכנסת מתחת לשמיכה שלא תהיה אופציה להעיר אותה.]
