מאת: תמי שיינקר
[מילכה ויפית נפגשות בתור לאודישן]
יפית: (יפית מחפשת את החדר של האודישנים) סליחה, את יודעת אולי איפה זה החדר של ה... שעושים אה..שנבחנים לאודישן.
מילכה: (בוהה בה בריכוז) דגים! כן, בטח, גם אני לשם, בואי נלך, אז איך קוראים לך?
יפית: יפית, ואיך לך?
מילכה: אני מילכה, איזה חמוד. רואים שאת מתרגשת.
יפית: כן, די.
מילכה: בול דגים.
יפית: אומגה שלוש וזה? אני דווקא לוקחת ויטמינים, זה אמור לעזור?
מילכה: דגים, מותק, את מזל דגים.
יפית: אה, איך ידעת?
מילכה: אוי, כל תנועה שלך היא כזו. אני תאומים, רגע אז איזה קטע את משחקת, מסקרן אותי.
יפית: וואו, לקח לי שעות לבחור בסוף לקחתי מונולוג של מישהי שרוצה-
מילכה: (קוטעת אותה) סרטן, זאתי שם יושב אצלה חזק.
יפית: אוי ה' ישמור את מכירה אותה?
מילכה: אוי, מזל, מזל סרטן, טוב יאללה, איפה היינו, אה, אולי תראי לי את הקטע שלך?
יפית: מה... פה כאילו?
מילכה: כן, את יודעת זה ממש טוב שיש עוד עיניים שרואות אותך לפני הבחינה האמיתית
יפית: לא יודעת, פחות נעים לי, פתאום יעברו בנות וזה, לא, לא לא.
מילכה: יפית? יפית אמרת שקוראים לך? תחשבי על זה, אם לא תשחקי פה, לפנַי ולפני עוד איזה שתי בנות שיעברו פה, איך תשחקי לפני הבוחנות? הן לא מלטפות, שמעתי שיש שם אחת שיושבת ומפהקת כל הזמן, תדיר, ואם זה ממש גרוע בעיניה היא מחייכת לך חצי חיוך לועג כזה שאם אין לך בטחון עצמי ברזל, את בורחת באמצע הטקסט.
יפית: מה, את רצינית?
מילכה: וזה רק מה שסיפרו לי על אחת. יכול להיות שהשנייה גרועה יותר, אז יאללה, אני לפחות אשתדל לפהק בפה סגור.
יפית: טוב, אז בואי לפינה לפחות.
מילכה: שום לפינה, בואי פה, באמצע, ו...יאללה אקשן!
יפית: אה.. 'תמיד היית ההיפך ממה שרציתי, ההיפך מ'...
מילכה: (קוטעת) זה לא המונולוג שלך אני מקווה
יפית: זה, זה כן , למה מה הבעיה בו?
מילכה: טוב, סתם, את מתוקה ממש, אבל... טוב בואי נראה את ההמשך.
יפית: 'ההיפך מכל החלומות שלי, ילד, מעולם לא אמרתי לך, אבל אני בטוחה שהרגשת את זה, אמא לא יכולה להסתיר דברים, בטח כאלה מהבן שלה, אני יודעת שעכ'-
מילכה: (קוטעת) טוב תעצרי. זה או שיש לך את זה או שלא, את מאד אוהבת את זה, אני רואה, אבל יש המון מקומות טובים להתפתח בהם להתחיל מהם, לצבור ניסיון, ונראה לי שלהיבחן פה סתם יביא לך חוויית כישלון
יפית: ככה את חושבת?
מילכה: ככה אני בטוחה, תאמיני לי שאם היית מישהי אחרת לא הייתי טורחת לומר את זה, אבל את נראית לי מתוקה ויש לך פוטנציאל. חבל לי עלייך הן יאכלו אותך
יפית: יכול להיות שעכשיו אני ממש מתרגשת וזה משפיע עלי.
מילכה: טוב, לטובתך רציתי... אני לא אמרתי כלום. עזבי. כן.. אז תמשיכי
יפית: (מהוססת) טוב, את יודעת מה... טוב תודה (יוצאת)
מילכה: (לעצמה) הפעם זה היה מהר, מסכנה לקחה את זה קשה, אבל בתחרות צריך לנצח, אין ברירה.