שומעת?
מאת: רחל לאה גשטטנר
- אין לעשות שימוש אישי/לימודי/מסחרי או כל שימוש אחר בטקסט או בחלקו ללא תשלום.
- הקבלה מהווה אישור לשימוש חד"פ בתאריך המצוין בקבלה בלבד. כל שימוש שייעשה שלא לפי התקנון יגרור קנס כספי (ללא אפשרות לטענה משפטית).
[מונולוג- לונה מתקשה להתמודד עם האובדן של אחותה הגדולה בשריפה, מסרבת להאמין שהיא כבר איננה]
לונה: אש היא דבר מהפנט, את לא חושבת?
זה לא מרגיש כאילו את יכולה לשבת ולבהות בה למשך שעות?
זה כמעט מרגיש כאילו היא מספרת לך סיפורים- כאילו אם תסתכלי חזק מספיק, תוכלי לראות את העבר דרך הלהבות. חי. תוכלי לחזות את העתיד.
אבל אש היא גם מסוכנת. היא אוכלת. אחרי שאש אוכלת- לא נשאר כלום.
ממך לא נשאר כלום, נכון? אבל את עדיין כאן. נראה לי. אני מדברת איתך. זה לא אומר שאת כאן?
את לא עזבת אותי. את לא היית עושה דבר כזה.
אבל מה אם לא הלכת? אולי נלקחת? נחטפת?
את חושבת שלאש אכפת? את חושבת שהיא מתחרטת שהיא לקחה אותך? אולי לאש בכלל אין רגשות. מי זאת האש בכלל? אדם? יצור? מלאך? את חושבת שכל מי שהאש אכלה עדיין נמצא שם בפנים? בתוך האש? אולי את באמת כאן. אולי את פשוט בתוך האש. מעניין למה האש לקחה אותך. את היית אומרת שזה מה שה' רצה. אבל למה לדעתך אלוקים עשה את זה? אולי הוא רצה אותך. כולם רוצים אותך. אולי הוא רצה להעניש אותי? אבל את תמיד אומרת שדברים רעים לא קורים כעונש. הם באים כדי לשפר אותנו. כדי שנשתנה. אבל מה אני צריכה לשנות בעצמי? הכל? מי יודע? את תמיד ידעת, אבל את כבר לא כאן כדי לומר לי. נראה לי. את שומעת אותי? [לונה מסתכלת סביב]
תעבירי לי את הסופג- [לונה מבינה שהיא לבד. היא פורצת בבכי.]
את שומעת אותי???
