מאת: שירה דותן
[מירי- בת 37 פותחת את החדר של שרה- בת 23 בטריקה, שרה עם הספרים לומדת עם אוזניות. מרימה את הראש כשהיא רואה שזו היא מורידה את האוזניות]
שרה: מירי! מה קורה? איזה כיף מתי חזרת?
מירי: שקט רגע מה נראלך באתי פה לשאול מה שלומך? משעמם לי בחיים? חסר לך לא היית מורידה את האוזניות לכבודי. את לא מבינה אני כל היום בהתרגשויות לא התרכזתי בעבודה לא מאמינה שאת מתחתנת! [מחבקת אותה]
שרה: מה? [לא מבינה ואז נזכרת] אהה אויש מירי סליחה , אויש שכחתי לעדכן אותך... בסוף נפרדנו... בחמישי... קבענו לחיים ובס-
מירי: מי?
שרה: אני וחיים
מירי: אה עוד המשכת לצאת עם הדביל הזה?
שרה: מה..
מירי: לא חשוב תקשיבי רגע עזבי ת'הזויים האלה. יונתן חזר. הוא רוצה אותך.
שרה: מה??
מירי: חזר לארץ! הוא אמר שהוא רוצה להפגש! אין אני לא מאמינה!! את מתחתנתת!! אין אין תמיד ידעתי שעיראקית ואמריקאי זה שילוב פצצה!
שרה: מה מה מה? רגע, שניה, מירי. מה זה חזר? הוא כבר חזר מזמן לא?
מירי: מה? כן.. לא יודעת... חזר. והוא רוצה אותך!
שרה: אז איפה הוא היה עד עכשיו? לא הבנתי... הוא היה אמור לחזור לפני- [מחשבת]
מירי: שרה שרה כפרה עלייך! אל תתחילי איתי. את יודעת איך זה גברים עד שהאסימון נופל לוקח לו קצת זמן. הוא נפגש עם בנות אחרות הבין שאין כמוך ושהוא שרוף עלייך ורוצה אותך לתמיד.
שרה: שניה רגע מירי. מההתחלה. בואי תגידי לי רגע, מה הוא אמר בדיוק? אבל בדיוק.
מירי: אה אני לא יודעת הוא לא דיבר איתי הוא דיבר עם שולצי.
שרה: מה... אוקיי... אז מה שולצי אמרה שהוא אמר?
מירי: שהוא חשב על זה והוא רוצה להפגש.
שרה: וזהו?
מירי: זהו
שרה: [מחזירה את האוזניות לאוזניים וחוזרת ללימוד]
מירי: [בנזיפה] שרה שרה מה קרה?!
שרה: עזבי אני אין לי סבלנות לדברים האלה... הולך חוזר... שבוע שעבר ביטלתי לחיים! יכולתי עכשיו להיות כבר כלה! עד שהוא נזכר זה... גם כן.. "שמא יקדימנו אחר" צדיק צדיק על זה לא למד?!
מירי: [מתיישבת לידה בנימה עדינה ומפייסת] תקשיבי, אני מה זה מבינה אותך. את רוצה גבר רציני, שלא יוותר על אחת כמוך. שיראה אותך ובמבט ראשון יבין שאת מציאה של החיים. מבינה אותך. מצד שני יש פה בחור טוב, לא כמו כל ההזויים האלה שאני לא מבינה מאיפה את מגרילה אותם. בחור באמת נשמה. הוא עולה חדש גם ככה לוקח לו זמן להתאקלם פה והוא כזה ביישן ומתוק וחסיד כנראה ראה שכבר הגעתם לפגישה חמישית והולך טוב חטף רגליים קרות. גם אל תשכחי שהוא היה אז עם כל הסיפור של אבא שלו וזה... חוץ מזה שרה אני אגיד לך ת'אמת- תראי אותי. אני בגילי כבר לא יכולה להרשות לעצמי לסנן על כבוד. את עכשיו צעירה זה נראה לך חשוב כל המשחקים האלה מי חותך מי הולך ומה אומר. אל תיכנעי למשחקי כבוד האלה. את רוצה ילדים? רוצה להקים בית? תעשי מה שצריך. אז אוכלים קצת כאפות אבל מתחתנים. הנה תראי את לאה. בסדר, עשו פרצופים עליה בבירורים ושאלו שאלות בסוף הנה- התחתנה לנו. עזבי אותך שרה אל תידבקי לקטנות
שרה: טוב... לא יודעת... אני אדבר עם שולצי אבדוק מה הסיפור שם...
מירי: סבבה [קמה ללכת]
שרה: [לעצמה] מה שכן אחרי חיים קשה לחזור ליונתן
מירי: חיים?!?!?! [צוחקת צחוק פרוע] את באמת מעדיפה את הצולר הזקן הזה על יונתן המענטש? גבוהה... חתיך... "שרה שרה" [במבטא]
שרה: מירי! [צוחקת נבוכה]
מירי: יאלה יאלה תחזרי תחזרי ללימודים שלך אולי יכנס לך קצת שכל [יוצאת אחרי כמה שניות מציצה מהדלת] אבל תחזירי לי תשובה
שרה: [מזרזת אותה לצאת] בסדר . [לעצמה] יונתן