את נראית לי ממש רזה

מאת: רחל לאה גשטטנר

• אין לעשות שימוש אישי/לימודי/מסחרי או כל שימוש אחר בטקסט או בחלקו ללא תשלום. 
• הקבלה מהווה אישור לשימוש חד"פ בתאריך המצוין בקבלה בלבד. כל שימוש שייעשה שלא לפי התקנון יגרור קנס כספי (ללא אפשרות לטענה משפטית).

[דיאלוג- ליטל ונועה חברות נפגשות אחרי הלימודים]

ליטל: אמא'לה, אין לי מושג מה קרה לי עכשיו!

נועה: נו, מה קרה?

ליטל: אז הרגע ירדתי מהאוטובוס, נכון? חזרתי משיעור ספרות מוגבר? אוי אלוקים, איזה שיעור מזעזע, אין לך מוש-

נועה: היית באמצע לדבר על האוטובוס.

ליטל: אה, כן, נכון. בקיצור, אז אני נכנסת לאוטובוס ומתיישבת.

נועה: הגיוני.

ליטל: עכשיו יצאתי משיעור ספרות, נכון? אז אין לי כוח לכלום. אין לי כוח לאנשים. אין לי כוח לדיבורים.

נועה: אני בהלם.

ליטל: אני יודעת. בקיצור, אחרי כמה תחנות מתיישבת לידי אישה זקנה, וכמובן שזאת האישה הכי דברנית בעיר- לא משנה כמה ניסיתי להתעלם ממנה, זה פשוט לא עבד. בהתחלה היה את כל הקטע של "אוי מתוקה, את יכולה לעזור לי עם הרב קו הזה? אני אומרת לך, הטכנולוגיה של היום, אני לא מוצאת ידיים ורגליים."

נועה: [קופצת בהתלהבות פתאומית] אוי את לא מבינה מה קרה לי! פעם דיברתי עם מישהי שהיה לה רגל קטועה, והיא אמרה לי את הביטוי הזה והייתי צריכה להכריח את עצמי לא לומר שאין לה בכלל-

ליטל: לא, לא, תקשיבי! ואז איכשהו היא התחילה לדבר איתי על הילדים והנכדים שלה, סיפרה לי מתי כולם התחתנו ומי הילד של מי ומי גר איפה… אני אומרת לך, לחלק מהאנשים האלו יש מיליון וחצי ילדים!

נועה: את יודעת שזה לא בדיוק הגיוני שלמיש-

ליטל: [לא מקשיבה] בקיצור, אין לי מושג איך, פתאום היא שאלה אותי אם אני בשידוכים. התחילה לקשקש לי על בחור שהיא מכירה שיהיה מושלם בשבילי-

נועה: את בת שש עשרה!

ליטל: זה מה שאמרתי לה! והיא כזה, "נו? ומה זה משנה?"

נועה: פעם אנשים היו הזויים…

ליטל: כן! ורוצה לשמוע את החלק הכי הזוי? היא עושה לי: "אבל את יודעת? את נראית לי ממש רזה-"

נועה: באיזה קטע?

ליטל: כן! והיא כאילו, "הילדות של היום, חושבות שלהיראות כמו שלדים גורם להן להיראות יפות יותר-" היא אמרה לי שאני צריכה לאכול יותר! 

נועה: אני בהלם-

ליטל: חכי שנייה, אמא שלי קוראת לי-

ליטל: [צועקת, מדברת עם אמא שלה] אמא! אני לא יכולה עכשיו! אני עסוקה! מה זאת אומרת? אני תמיד באה לאכול איתכם! פשוט אתמול- נו, כן, גם ביום לפני זה הייתי עסוקה, אבל-

[ליטל מחכה כמה שניות, האמא אומרת משהו]

ליטל: אמאאא! אני ממש לא רזה!

👍 אני רוצה לעשות שימוש בטקסט/בחלקו, קחו אותי לתשלום!