נימוסים

מאת: רחל לאה גשטטנר

• אין לעשות שימוש אישי/לימודי/מסחרי או כל שימוש אחר בטקסט או בחלקו ללא תשלום. 
• הקבלה מהווה אישור לשימוש חד"פ בתאריך המצוין בקבלה בלבד. כל שימוש שייעשה שלא לפי התקנון יגרור קנס כספי (ללא אפשרות לטענה משפטית).

[מונולוג- אפרת היא ילדה שמתקשה לענות תשובות קצרות. כשהיא נשאלת שאלות פשוטות כמו "מה שלומך" או "איך הולך", תשובות שלה נוטות להיות ארוכות מהרגיל…]

אפרת: את יודעת, אני שונאת כשאנשים שואלים אותי מה שלומי. כאילו, מה אתם רוצים שאני אומר? אתם רוצים את כל סיפור החיים שלי? כאילו: 'מה שלומך?' אה, גרוע! אני לא מבינה מילה ממה שמורות מנסות ללמד אותי, אני לא מצליחה במבחנים, אני כל הזמן רבה עם ההורים שלי, כבר אין לי חברות ושום דבר לא מעניין אותי. איזה מזג אוויר מדהים יש עכשיו, לא? כאילו, ברצינות? אין בזה שום הגיון! גם הכי גרוע זה כששואלים מישהו מה שלומו, והוא עונה בברוך ה'. ברוך ה' זה פשוט הדרך היהודית לומר "אין לי כוח לענות לך כי היה לי יום נורא ואני יודעת שלא באמת אכפת לך אבל את עדיין שואלת מתוך נימוס." זה לא אומר כלום! נימוסים זה דבר ממש לא הגיוני לדעתי-למה שתשאלי משהו כשאת לא באמת רוצה לשמוע תשובה? בעיקר כשהצד השני יודע שלא אכפת לך מהתשובה, אז את מאבדת את הפואנטה!

[אפרת לוקחת נשימה עמוקה ומחייכת]

אפרת: אבל שלומי טוב, תודה.

👍 אני רוצה לעשות שימוש בטקסט/בחלקו, קחו אותי לתשלום!