ראיה חיובית
מאת: רחל לאה גשטטנר
- אין לעשות שימוש אישי/לימודי/מסחרי או כל שימוש אחר בטקסט או בחלקו ללא תשלום.
- הקבלה מהווה אישור לשימוש חד"פ בתאריך המצוין בקבלה בלבד. כל שימוש שייעשה שלא לפי התקנון יגרור קנס כספי (ללא אפשרות לטענה משפטית).
[דיאלוג- רחל ועדי בנות צעירות, התחילו לעבוד ברגע האחרון על עבודה בנושא הכרת הטוב]
רחל: אוף! אבל איך בכלל מסבירים ראייה חיובית ברעיון, תיאוריה, או סיפור?
עדי: ראייה חיובית זה כבר רעיון!
רחל: זה מה שאני אומרת!
[הבנות חושבות]
עדי: תיאוריית הטוסט השרוף!
רחל: תיאוריית המה?
עדי: לא, אבל זה משהו… כבר קיים…
רחל: אף אחד לא אמר לנו להמציא פילוסופיית חיים חדשה! דברי.
עדי: נו, אני חושבת שאת מכירה את זה.
רחל: [מאבדת סבלנות] אנחנו צריכות להגיש את זה מחר!
עדי: נו טוב! התיאוריה הולכת ככה: אם התעוררת בבוקר, שרפת את הטוסט שלך, בזבזת שלוש דקות על להכין טוסט חדש, פספסת את האוטובוס והלכת ברגל לבית ספר, זה קרה משתי סיבות-
רחל: אני מכירה את זה! מניעה או יצירה!
עדי: בדיוק! מניעה- יכול להיות שבאוטובוס שעמדת לעלות עליו היה נהג ממש עצבני שהיה צועק עלייך, ויצירה- כשתלכי ברחוב תפגשי חברה שלא ראית הרבה זמן.
רחל: אוי זה טוב, את חושבת שהמורה תקבל את זה?
עדי: היא חייבת! זה בדיוק מה שהיא ביקשב!
רחל: אבל מה, פשוט נכתוב את זה על דף וניתן לה?
עדי: כן, ואז שמים עוד כל מיני קשקושים כדי להוסיף נפח- השגחה פרטית, הכרת הטוב… לא יודעת
רחל: אין סיכוי שנקבל על זה ציון טוב-
עדי: רחל, בבקשה! ראייה חיובית!
רחל: את ממש לא מצחיקה, את יודעת?
עדי: אני ממש מצחיקה, את פשוט עוד לא יודעת את זה.
רחל: אוי נו, את עוד תשכנעי את המורה לתת לנו בונוס
עדי: אוי זה רעיון ממש טוב!
רחל: זה רעיון ממש לא טוב. אנחנו עוד נחרפן אותה עד שהיא תיתן לנו אפס.
עדי: נו באמת, היא לא תעשה את זה.
רחל: אה כן? מתערבת איתך שהיא-
עדי: ראייה חיובית!
[רחל בוהה בעדי בתרעומת ואז מתייאשת]
רחל: אין לי מושג למה אני עדיין חברה שלך…
